טיפול תזונתי, התנהגותי ורגשי – ללא דיאטה
מקום לקבל בו מערכת יחסים רגועה וקשובה עם אוכל ועם הגוף –
גם בתוך החיים עצמם.
מאיה אייזיק רייס תזונאית קלינית, בעלת תואר שני בתזונה בריאות והתנהגות, מטפלת בהתנהגויות אכילה בגישות ממוקדות בריאות (גישת הנון-דיאט וגישת בריאות בכל מידה) אשר מחזקות עצמאות תזונתית ומעצימות דימוי גוף חיובי. בעלת קליניקה פרטית און-ליין וקליניקה בעיר הארלם שבהולנד. הקליניקה מתמחה בטיפול בהתנהגויות אכילה, אכילה רגשית ודימוי גוף.
בלהיות שלמה ולא מושלמת. כל אחד ואחת מסוגלים לחיות אורח חיים מאוזן- לאכול באופן מהנה תוך בחירה מלאה על האכילה שלהם, להיות פעילים גופנית לשיפור הרווחה (well-being), לקבל את הגוף שלהם ולמקד לחשיבה חיובית סביב אוכל, אכילה ודימוי גוף. זאת לא רק גישה לאכילה, אני מוצאת בה פילוסופיית חיים- קשיבות וחיבור לעצמי ולצרכים שלי.
גישה המתאימה לכל מי שהתנסה ונכווה מדיאטות, המעוניין להשיג איזון באכילה ובאורח החיים ומוכן לעשות תהליך המשפר ומחזק את מערכת היחסים שלו עם אוכל והגוף.
זהו טיפול תזונתי, התנהגותי ורגשי- ללא דיאטה
בית זה איפה שהלב נמצא, ליבי נמצא בתוך גופי. גופי הוא הבית שלי, הוא זקוק לתחזוקה ודאגה. הבית שלי לא זקוק ל”ניקוי רעלים”, הוא כן זקוק לאכילה קשובה, מאוזנת ומהנה. הבית שלי לא זקוק ל”אתגרים” הוא כן זקוק לתנועה מאתגרת, קשובה ורכה. הבית שלי לא זקוק ל”מהפכך”, הוא כן זקוק לתהליך למידה ולתחושת ביטחון. הבית שלי לא זקוק ל”קריעה”הוא כן זקוק למגע רך ולצמיחה. בית זה איפה שהלב נמצא,את ליבי אני יכולה לחלוק עם העולם, רק כשהלב מרגיש בבית. — איך שאנחנו מתייחסים לגוף שלנו משליך
זה לא שאי אפשר לרדת במשקל, אפשר לרדת במשקל, אפשר להרזות. דיאטות רבות עובדות. אבל יש מספר שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך: 1. מה הסיבה שאני כל כך רוצה לרדת במשקל? 2. איך ההרזייה תשפיע עלי והאם זה כל כך דרמטי? 3. כמה זמן אני אחזיק ככה? 4. מה המחיר שאני צריכה לשלם כדי להרזות? 5. האם אני מודעת לכל ההשלכות של תהליך דיאטה למטרת הרזיה? הרזייה היא אפשרית, אבל באיזה מחיר? וכמה זמן זה יחזיק? ברגע שהגוף מקבל פחות מזון ממה שהוא רגיל (פחות
תפיסה דיכוטומית של מאכלים כ- “אסור-מותר” / “משמין-דיאטטי”/ “לא בריא- בריא”/ “רעל- סופר-פוד”, יכולה להביא להמון תסכול ברמה הרגשית וברמה ההתנהגותית. ברמה הרגשית יהיו מחשבות בסגנון: “אני שמנה, אני לא צריכה לאכול את זה”, או “אכלתי הרבה בצהריים, לא מגיע לי ואסור לי לאכול עכשיו את העוגה”, או “עדיף שלא נזמין אוכל בחוץ כי זה יותר מידי קלוריות”. ברמה ההתנהגותית נראה התנהגויות בסגנון צמצום אכילה שמביא לעצבנות, חוסר אנרגיה, חוסר ריכוז ויצירת חסך אנרגטי ורגשי שמביא לאחר מכן להתקפי זלילה ואף לבולמוסים. אני מציעה להסתכל על
מזה מספר שבועות שאני בחוסר קבלה של הגוף שלי, מצב לא רגיל עבורי. נזכרתי עד כמה דימוי גוף שלילי משפיע על היומיום שלנו איך זה קרה? אדם קרוב לליבי, אולי הכי קרוב, העיר לי- “השמנת”. ברור לי שזה נכון ולא בזה אני עוסקת. מה שמפריע לי זה שממצב שאני נהנית וחוגגת את הגוף שלי, עם השומן, עם השיער שהתעשר, הציפורניים שהתחזקו ותחושת הנשיות שהתעצמה. אחרי ההערה עברתי למצב שאני מתחילה להתעסק באיך אני יכולה להרזות ולחזור להיות מה שהייתי לפני שנה, גם אם זה לא באמת
כולנו מנסים לחיות את החיים שלנו בתחושה שאנחנו בשליטה, זה טבעי ואנושי מכיוון שזה משרה עלינו תחושת ביטחון. אבל, לכולנו יש את האירועים האלו בחיים ששום דבר לא היה בשליטה ואנחנו מנסים להילחם בכל הכח, זה לא חייב להיות אירוע גדול בהכרח, אבל משהו עמוק בפנים התערער ו”נפלנו”. השאלה מה קורה איתנו אח”כ? חוסן נפשי זה היכולת להסתגל לאירועי דחק למצבי חיים משתנים, להתמודד בהצלחה עם אתגרים ומשברים ולצמוח מהם.זה כביכול מפתיע כי הרבה פעמים אנשים חושבים שחוסן נפשי זה להיות קשוח, לא רגיש, חסר פחד.
אחד הערכים שאני הכי מאמינה בהם ומנחים אותי לאורך החיים בכל רמה אפשרית זה צמיחה משתפת אתכן/ם במספר שיעורים שלמדתי ועדיין לומדת: אני לומדת להגיד “לא” כדי לא לפעול ממקום של ריצוי. ריצוי זה אקט שמשאיר בנו תחושה של ריקנות. אני לומדת מהי אוטונומיה- איך אנחנו יכולים להיות במקום של בחירה בתוך המגבלות/אילוצים הקיימים (קורונה אהם אהם). חשוב שנדע להבחין איפה יש לנו שליטה ואיפה אין, ועל פי זה לבחור כיצד לפעול. אני לומדת לא לפחד לעזוב מקום שלא נכון לי יותר על מנת להגשים את
